יוסקה רבינוביץ — עדות 71 הסיפוק מהגשמת דרך החיים שהיא "הסתדרותית" על פי שמה והיא מגשימת קיבוץ הטרוגני המתיך את הרבים והשונים בכור הנותן להם מכנה משותף אחד, קיבוצי, וגם נושאת מאבק רעיוני, פוליטי והתיישבותי המקיף עולם ומלואו . עזיבת קבוצת המשקיסטים העיקה ואיימה, אך הנהגת הקיבוץ, ובעיקר טבנקין, הצליחו להתגבר עליה נפשית בלי שנדחפו לשינוי קונספציה . הם האמינו בדרכם אמונה גדולה . כבר אז התברר שקשה להסתדרות לקבל את הדרך המהפכנית, היא חששה מפני הרדיקליות, פחדה מפני ענק מתעורר, כל אלה ליבו את אִשו של יוסקה . זה היה לטעם חייו . הוא מצא עצמו במוקד השינויים הרדיקליים ביותר, המאתגרים ביותר, ובסמיכות שלא ציפה לה למנהיגי השינוי המגבשים ומשפיעים על דעתו במידה כה עצומה . העלם הצעיר התגבר לא רק על תהפוכות רעיוניות ועמד במאבקים פוליטיים, אלא היה נתון בו בזמן בתהליך קשה ומיוסר של מעבר לבגרות מלאה . האינטראקציה שבין חייו ליצריו, ליצירי רוחו, בנתה את אישיותו . באותה עת לא כתב יוסקה על חיי האהבה שלו . הוא הזכיר "ידידות" לברוריה מ"החוג הזקן" ( לאחר זמן התברר שהייתה זו אהבה גדולה ונואשת שלו ) , ידידות לזו שהרת...
אל הספר