228 מאיר חטינה האסלאמיסטים בעלי הרקע האוטודידקטי, סיפקה תמונה עשירה של שיח דתי סביב התופעה החדשה שנקרתה בדרכם וחייבה את התייחסותם הדחופה מבחינת היתריה וסייגיה . האתגר ההלכתי היה חשוב, אך לא בלעדי : מעורבותם העזה של העולמא בסוגיה שיקפה גם את רצונם לנכס מחדש את סמכות ההכוונה והפסיקה הדתית, שניטלה מהם על ידי מנהיגיהן, לרוב האוטודידקטים, של תנועות אסלאמיות או על ידי עולמא כריזמטיים חוץ – ממסדיים . כפי שהיטיב לנסח אימאם מוסלמי מקליפורניה, השיח' חמזה יוסף, "בעבר פורסמו פתוות בעיקר מטעם סמכויות דתיות מוכרות של מדינה או של אוניברסיטה אסלאמית, אך כיום כל אחד ששמו תום, דיק או 1 אמירה מתריסה זאת משקפת שיברוןעבדאללה יכול לתת פתווה" . מוחלט של מוסד הסמכות הדתית, נוכח ריבוי השחקנים החדשים 2 בשדה האסלאם, כשהמרטירים מהווים חוליה נוספת בשרשרת . אמנם סימני המשבר ניכרו כבר במאה ה – ,19 עם התפשטות 3 אך הוא החמיר עםהאוריינות, ההשכלה ותקשורת ההמונים, כניסת התקשורת האלקטרונית והמקוונת, במיוחד האינטרנט והרשתות החברתיות . טכנולוגיות המידע החדשות הובילו ליצירתה של חברה מרושתת שחיברה קהילות מוסלמיות מרוחקות ברחב...
אל הספר