120 מאיר חטינה הכריזמטית של מוּסא אל-צַדְר ( מת ב – 1978 ) הייתה רבת פנים : לא רק מיליטנטית, אלא גם חברתית ופוליטית - בתביעה לחלוקה צודקת של משאבי הארץ כדי לשקף את הגידול הדמוגרפי שחל 2 במגזר השיעי . עד שנות ה – ,70 מחאה והקרבה בשיח השיעי הלבנוני, בדומה לזה האיראני, הוגבלו בעיקר לשדה הריטואלי והרטורי . ביטוי אופייני ניתן למצוא בדרשה שנשא סַיִד מוחמד שַרַף אל-דִין במסגד בֻּרְג' חַמּוּד במהלך טקס העאשוּרא באוקטובר 1955 . עיקר הדרשה הוקדש לדמותו של האימאם חוסין ולמאבקו בצבא העריצות למען הצלת האמונה . מאבק זה הפך מקור גאווה וסמל בעיני המרטירים שבאו אחריו . הדרשן הפציר בשיעים דהיום להקריב את נפשותיהם ורכושם למען הערכים הנעלים שעליהם נלחם חוסין עד נשימתו האחרונה, חרף העובדה שיחסי הכוחות בין אנשי הצדק ואנשי הכזב 3 נותרו כשהיו, מעטים מול רבים . רק בראשית שנות ה – 80 גלשה ההקרבה הטקסית גם לשדה האופרטיבי, רוכבת על גלי ההצלחה של המהפכה האיראנית וניזונה מהדי הפלישה הישראלית ללבנון . חוקרים אחדים, כגון מרטין קרמר, ייחסו את פיגועי ההתאבדות ליריבויות פנימיות בתוך העדה השיעית, בעיקר בין חזבאללה ותנועת...
אל הספר