10 דליה בכר הנוגעות לגוף האישה ושתיהן מבקשות "לתבוע את גופן בחזרה" ולטעון אותו בתוכן של סובייקט יוצר ואקטיבי . ישנן עוד נקודות דמיון בין השתיים : המרכזי ת שיש לתמות של ביקורת ומחאה פוליטית וחברתית ביצירתן ; השימוש בגופן כאסטרטגיה מרכזית 2 ערעור על תפיסות מגדריות התובעות מנשיםשל התנגדות ; לעמוד בסטנדרטים של אידיאל היופי ; שימוש באמצעים אמנותיים חדשניים תוך כדי הרחבה של גבולות המיצג, אמנות הווידיאו והצילום ; שימוש בחומרים אוטוביוגרפיים לשם ייצוג עצמי וכדרך להתנגד לו ; שימוש חתרני בלשון ( למשל, פער בין כותרת למאפייני הייצוג ) . האמניות מתכתבות זו עם זו באמצעות דימויים ומדיה, ובאמצעות דיון בסוגיות כמו "הגרוטסק" ; "הבּזות" ( Abject ) ; הסגת 3 גבול ; נוכחות הגוף כבשר ; פונקציית העור כמטפורה למנגנון נפשי ; מִשמוע ומשטור הגוף ; ניכוס דימויי ונוס וציות מודע לתכתיבי היופי כאסטרטגיות של התנגדות .
אל הספר