2 תיאולוגיה ביקורתית – על מקורות המינוח ועל אופיו במשנתו של יצחק בנימיני

22 פינחס לוזון גמישה של הטקסטים המקראיים , כזו המספקת לקורא מקום של כבוד , החיצוני להנחות היסוד הראשוניות שהטקסט עצמו מציב . באופן הזה מוצעת לקורא התבוננות שאינה כופה אותו לשמר אי אלה נקודות מבט פרשניות מקדמיות שייתכן שמקורן אינו בטקסט עצמו . במובן זה , התיאולוגיה כאן מבקשת לספק מעמד המעקר ככל שניתן את האפשרות של דיכוי תיאולוגי – פרשני מקדמי למפגש של הקורא עם הטקסט . על אף הקו הביקורתי שבו נוקט בנימיני , הוא לא מתעלם מן הקיצון התיאולוגי , ומספק עמדה תיאולוגית חדשנית לפיה עצם המעמד הביקורתי הנו נתון הקיים מיניה וביה בתוך הטקסט עצמו כהכוון פרשני , אך לא מכפיף . האל , במתכונת זו , מציג את עצמו ככזה המאפשר מפגש עמו דרך קריאת הכתוב , במהלך המגלה את ה " סוד " העמוק של התיאולוגיה — שהאל מאפשר לאדם לגלות באלוהות גם יסודות אנושיים , לא אדוקים ולא דכאניים . לפיכך , מתוך קריאה למערכת יחסים לא דכאנית בין האל לאדם , עולה ערעור מהותי , ביקורת , על התפיסה המצמצמת שמקורה בנקודת המבט האנושית , המבקשת למתוח קו טרנסצנדנטי בין האדם לאל באופן כזה המציב את האלוהות במרחב ידיעה חד – ערכי , אבסולוטי , לא גמיש ...  אל הספר