ייעוץ לקידום מגוון ומגדר בארגונים אקדמיים תגובה למאמרה של מיכל ברק

בישולי שדה / / 171 שני ( ואצלאוויק ואח', 1979 ) – כלומר השפיע לא רק על חלוקת העבודה אלא גם על תפיסת העבודה, והיה כרוך בבחינה מחודשת של המובן מאליו הארגוני . בפרט, מתואר כיצד חברי . ות הסגל בפקולטות השונות נדרשו לאתגר הנחות יסוד הנוגעות לשוויון ההזדמנויות שמאפשרת האקדמיה ולהתבונן מחדש על המושג 'מצוינות אקדמית' . מושג זה נתפס לעיתים קרובות כאוניברסלי וכמשקף השקעה, מוטיבציה ויכולת אינטלקטואלית, ונמדד במונחים כמותיים ואובייקטיביים כגון ציונים ופרסומים בכתבי עת . אולם השימוש במונח הון אקדמי מאפשר לבחון מחדש הנחות אלו, בשל חשיבותה של הבנת השפה האקדמית . בפרט, חקר המקרה מלמד כי כדי להגיע למצוינות במערכת האקדמית יש להבין כיצד היא פועלת : מהם כללי המשחק הארגוניים, וכיצד אפשר, ראוי וכדאי להתנהל בתוכם . יתרה מזו, חקר המקרה מלמד כי בהיעדר הון אקדמי עשויה להתפתח תחושה פסיכולוגית סובייקטיבית של שוליוּת ומוחלשוּת, המיתרגמת ברמה ההתנהגותית לפסיביות ולזהירות יתרה – גם אם המוטיבציה והיכולת גבוהים מאוד . כך, השימוש במונח הון אקדמי מאפשר להתבונן מחדש בתהליכים שנחשבים למובנים מאליהם בארגון, ולהכיר בכך שיש ...  אל הספר
צפנת, מכון למחקר, פיתוח וייעוץ ארגוני