אחרים גם כאן: על גיוון והכללה בארגון

8 / / אנליזה ארגונית 27 נוכח תהליכים אלה התעצמו בו-בזמן שתי תפיסות קוטביות : החתירה להיבדלות ולהגנה על המורשת הקבוצתית הפנימית שנחווית מאוימת נוכח המפגש עם 'האחר' הזר מזה, וההדגשה של הערך שבמפגש בין תרבויות ושל היותו בלתי נמנע מזה . תפיסה אחת חתרה ( לעיתים במוצהר ) להגן על חברי קבוצת השייכות ( בייחוד זו הנחשבת דומיננטית והפוגשת איום ) בשם התודעה והזיכרון הייחודיים ; האחרת דיברה בשם הערך של המפגש עם האחר – חתירה לשוויון והכרה בערך של שונות, תרגומם לסביבות עבודה, דיור ופעילות במרחב הציבורי שהם מגַוונים והיותם מייצגים איזון, ריבוי, הידברות וחיבור . על רקע מגמות אחרונות אלה נעשו גם מאמצים לא מבוטלים בתחום החינוך ( לם, 2000 ) , התפתחה התפיסה של גיוון בתעסוקה ( workforce diversity ) וגברה הדרישה למתן הזדמנות ראויה למגזרים חברתיים שונים ולייצוג תעסוקתי הולם בארגונים ציבוריים . דברים אלה עוגנו יותר ויותר גם בנהלים ובתקנות, ולצידם צמחו גם תפיסות של ניהול גיוון ושל יצירת כלים בהתאמה ( פומרנץ-זורין, 2006 ; סלייטר וקינג, 2014 ; שושא וילון, 2016 ) . לעיתים היו אלה מחוות רטוריות, ולעיתים – מאמצים כנ...  אל הספר
צפנת, מכון למחקר, פיתוח וייעוץ ארגוני