162 נשיקה של זהב אמר לה הבן : — על מה את בוכה ? הפסיקי מיד את הבכי . את היית צריכה להעניש אותי בעצמך עוד בימי הביצים "קדם באונקוללי בקטשין" . ( כלומר : הביצה היא משל להתחלה . היית צריכה להעניש אותי מהרגע הראשון שהתחלתי לגנוב ) . ל"ח סיפורי עם מפי יהודים יוצאי אתיופיה בישראל 163 הערות לסיפור עוד בימי הביצים אסע"י 24771 סיפרה אנאט בקלה, רשמה דליה בקלה סיפור זה שייך לטיפוס הסיפורי הבינלאומי AT838 "החינוך הרע : בן המובל לתלייה נושך את אף הוריו שלא דאגו לחינוכו" . השווה הערה לסיפור הקודם . הסיפור עוסק בחובה שחלה על ההורים לחנך את בניהם, אך שם את הדגש על האם כאחראית הבלעדית לכך . בתרבות האתיופית, בעיקר בחברה הכפרית התבסס החינוך על הבית . מעטים וברי מזל קיבלו חינוך בבית הספר . הסוציאליזציה התרחשה בבית באמצעות ההורים, אך בעיקר באמצעות האם ששהתה עם ילדיה במשך רוב שעות היממה . האם שעבדה בבית ובשדה היתה זמינה תמיד להנקת הילד . עד גיל שנתיים חי התינוק צמוד לאמו ולאחיותיו הגדולות תוך מגע פיסי רב, בזכותו רכש הילד ביטחון וחש נוחות . מגיל שנתיים חי הילד בסביבת הבית ובקרבתו . בגיל שלוש — ארבע הקנו לילד...
אל הספר