30 פרק ראשון שבמסגרתו פורשה המלחמה באופן מקומי, התחלפה בהתמקדות בגורל אירופי שעסק בחוויות המלחמה הדומות והנבדלות מנקודת מבט השוואתית . הסברים לאומיים מתחום הביטחון והפוליטיקה פינו את מקומם להסברים אוניברסליים וערכיים, שינוי שזכה לשם Moral Turn . שתי הגישות הללו, שבעקבותיהן הועמדו לימודי השואה במרכז הבמה האקדמית הבין-לאומית, השפיעו באופן ניכר לא רק על היווצרותו של גוף ידע ביחס להתנהלות של מדינות שונות כלפי היהודים בזמן המלחמה, אלא גם על התפתחותה של גישה מוסרית ( שלא פעם גלשה לעבר המוסרניות ) באופן שפורשו על ידי ציבור החוקרים . תהליכים אלה לא פסחו על ארצות סקנדינביה . בעידודם הנמרץ של העיתונות ושל הציבור בסקנדינביה החלו בשנות התשעים של המאה העשרים להתפרסם שלל מחקרים שעסקו בהיקף התנגדותן של שלוש המדינות לאיום ( ולחזון ) הנאצי מחד גיסא, ולשמירתן על זכויות הקהילות היהודיות שלהן מאידך גיסא . בין השאר נחקרו הנושאים הבאים : מענק ויזות המעבר לפליטים יהודים בשנות השלושים, שמירה על זכויות היהודים כאזרחים לאחר הכיבוש הנאצי, השתתפות גורמי מדינה ( משטרה, רכבות, כנסייה ועוד ) בגירוש היהודים, התגייסות...
אל הספר