יחסי ישראל־סקנדינביה בעבר, מבט לעתיד

מבוא 21 גיסא, העדפתה לחבור לגוש הניטרלי שהקימו המדינות הנורדיות . רצונו של בן-גוריון לשמור על עמדה עצמאית בזירה הבין-לאומית הוביל להתקרבותה של מדיניות החוץ של ישראל למדינות פריפריאליות כגון מדינות סקנדינביה, על חשבון תמיכה באחת ממעצמות העל . נוסף על כך, המחקר מעיד על החשיבות של מערך ההסברה המתפתח של מדינת ישראל באותה עת כחלק מהותי ממדיניות החוץ שלה . שנית, הספר מאיר את התהוותם של הגבולות החיצוניים והפנימיים של האיחוד הנורדי . שנות החמישים היו השנים שבהן התבססה במדינות סקנדינביה הדרך השלישית, שהתגלמה בחתירה לניטרליות במדיניות החוץ ולמדיניות רווחה מקיפה . נקודת המבט החיצונית שמספק המחקר — ישראל כמדינה רחוקה גיאוגרפית אך קרובה מבחינה שלטונית — מעידה לא רק על האופן שבו עוצב תהליך האיחוד של המדינות הנורדיות בינן לבין עצמן, אלא גם על הצורך לקבוע גבולות לשיתופי פעולה של כל מדינה נורדית, לבד וכחלק מן המועצה הנורדית, עם מדינות אחרות . נוסף על כך, הספר מאפשר לבחון את עמידות ההגדרה של מדינות סקנדינביה כישות גיאוגרפית- תרבותית-פוליטית שמדיניותה דומה דרך השאלה האם הן התנהלו ביחסיהן עם מדינת ישראל ב...  אל הספר