מחוץ לקונטקסט? מקומם של גורמי הקשר ברפורמות בחינוך

356 יצחק ברקוביץ ורונית בוגלר 1990 ) , הרי שמדינות בעלות ממשל חינוכי ניאו-ליברלי פוסט-בירוקרטי מבצעות שינויים במהירות רבה יותר ויוצרות כמות הולכת וגוברת של חקיקה ראשונית ומשנית . ההתעניינות החזקה של בריטניה ברפורמות חינוכיות הפיקה במשך השנים כמות אדירה בת 2,801 דפים מודפסים ובהם מנדטים מפורטים בחקיקה פרלמנטרית ראשונית, שהקשו על אנשי החינוך לשלוט בהם ועל המדינה להסדיר אותם, אם בכלל היה הדבר אפשרי ( 2013 Gibton, ) . ברקוביץ ( Berkovich, 2017 ) ערך ניתוח היסטורי של המדיניות החינוכית בישראל מאז תחילת שנות ה- ,2000 ומצא מחזורים קצרים למדי של מדיניות חינוכית שונה, הנגזרת מלחצים גלובליים, ממניעים פוליטיים מקומיים ומהשפעת אמצעי התקשורת החדשים על מדיניות החינוך . לפיכך, קובעי מדיניות מערביים רבים בתחום החינוך מאמצים כיום הלך רוח כולל הכרוך בהערכה מופרזת של כוחותיהם והמעטה בערכם של גורמים קונטקסטואליים . עם זאת, המדיניות החינוכית מתרחשת בכפוף לאילוצים סביבתיים הקשורים למספר גורמים קונטקסטואליים, כגון, גורמים דמוגרפיים, כלכליים, חברתיים, תרבותיים ופוליטיים . ההתייחסות לגורמים קונטקסטואליים תורמת ...  אל הספר