450 טל מלר מבוא בעוד שבעשור האחרון ניכרת עלייה בשיעורי ההשכלה של נשים פלסטיניות 1 , העלייה בשיעורי התעסוקה שלהן אטית יותר ועומדת על אזרחיות ישראל כ- 6 . 39 אחוזים ( למ"ס, 2018 ) . במאמר זה אני מבקשת להשמיע את קולותיהן של נשים פלסטיניות אזרחיות ישראל 2 בעלות השכלה אקדמית, ביחס לאתגרים שאיתם הן מתמודדות בסיום לימודי התואר הראשון בעת השתלבותן בשוק התעסוקה . ממחקריי בשנים האחרונות, בקרב נשים פלסטיניות אזרחיות ישראל, אפשר ללמוד על כמה מגמות תעסוקתיות מקבילות המעוגנות בהקשר הכלכלי הניאו- ליברלי . מחד גיסא, התבססות מגמה של תת-תעסוקה ) underemployment ( דהיינו נשים בעלות השכלה אקדמית שאינן עובדת בהתאם להכשרתן ( Bolino Feldman, 2000 ; De Jong & Madamba, 2001 ; Feldman & Turnley, & 1995 ) רבות מהן מוצאות עצמן בשנים האחרונות במצב שבו ההשכלה שברשותן גבוהה מהנדרש ביחס להזדמנויות העבודה במרחב שבו הן חיות או במצבים של " missmatch " שבהם אין התאמה בין הרמה וסוג המיומנות של העובדת לבין מה שנדרש במקומות העבודה . תופעה המקבלת ביטוי מועצם בהקשר של מיעוטים ונקשרת לסוגיית הדיור " Kain, 2010 ( " spatial mism...
אל הספר