362 דב לויטן מבוא בחודשי האביב של שנת 1994 פרצו עוזי משולם וחסידיו באופן דרמטי לתודעת הציבור . האירועים האלימים סביב ביתו ביהוד, שבו התבצר עם עשרות מחסידיו, זכו לתהודה תקשורתית גדולה, והנושא עלה לראש סדר היום הציבורי בישראל . עוזי משולם קרא תגר על הממסד, והאשים את ממשלות ישראל לדורותיה בהאשמות חמורות הקשורות ל"פרשת ילדי תימן הנעדרים" . ההתבצרות הממושכת, שהסתיימה במעצרו של עוזי משולם וחסידיו, הייתה ללא תקדים בהיסטוריה של מדינת ישראל . דובר במחאה חברתית-עדתית חריגה שמזכירה במידה מסוימת את המחאה בתקופת "ואדי סאליב" ואת המחאה של "הפנתרים השחורים" . משפטו של משולם ואחד-עשר מאנשיו, תקופת שהייתם בכלא, נוסף על מעשיהם של חלק מהפעילים מחוץ לכלא, היו אף הם חריגים מאוד . במהלך כל התקופה הטעונה הזו חזר משולם על האשמותיו לגבי הפשעים שבוצעו כביכול בהקשר ל"פרשת ילדי תימן" . דמותו החריגה של עוזי משולם וטענותיו הקיצוניות ואף ההזויות הפכו עם השנים לזרם המרכזי של קבוצה מתרחבת בעלת השפעה על מרכזי כוח במישור הפוליטי ובמישור התקשורתי . עמותות שונות, ובראשן עמותות שמאל, קיבלו בעקבות זאת פרסום ציבורי רב . בדיע...
אל הספר