תמורות בחברה הישראלית בהתייחס לקבוצות אי שירות במילואים בצה"ל

320 גדי רוזנברג מבוא צבא הוא ארגון פורמאלי שנוסד למטרת הקניית ביטחון והגנה על גבולות המדינה ( 1973 , Simon ) . זאת מסגרת חסרת פשרות, אוטוריטטיבית, שוללת מרדנות, ודורשת מילוי הוראות ופקודות . לעתים עמדת הצבא נוגדת את עמדת החייל, ולעתים החייל מצוי בקונפליקט בין ערכיו לאלו שמוכתבים על ידי הצבא . בישראל הקונפליקטים העיקריים של החייל קשורים לקונפליקטים ערכיים בין האידיאולוגיה הרשמית של צה"ל לבין האידיאולוגיה האישית, למשל : לגיטימציה לתוקפנות הניתנת ואף נלמדת בשירות צבאי, מול חרדה מאובדן שליטה ותוקפנות ; אנונימיות שמכתיב השירות, מול רצון להתבלט ; ניתוק כפוי מהחברה הכללית, ומעברים ופרידות כפויים, מול מעברים ופרידות מרצון ( בלייך, רון ולוי, 5198 ) . קונפליקטים אלו, ברמות ובדרגות שונות, מאפיינים חיילים בשירות סדיר ובשירות מילואים, והם משמשים כרקע וכבסיס לרצון שלא לשרת אם בדרך של עריקות או של סרבנות . – עריקות בישראל היא תופעה ידועה מאז קום המדינה, בעוד סרבנות עלתה לסדר היום הציבורי בעיקר מאז מלחמת לבנון ( Helman, 1999 a ) . סרבנות שהייתה בעלת מאפיינים דומים הוסיפה במהלך השנים ממד נוסף . כיום אפ...  אל הספר