סיכום

457 סיכום וביטול המשטר הצארי העריץ למכאובי שנאת היהודים . מצד אחר, הוא דחה גם את הפרשנות הקטסטרופלית שאפיינה את החוגים הטריטוריאליסטיים בציבור היהודי-רוסי . הפתרון היה, לדעתו, גם בעיצומו של גל הפרעות, תהליך שיטתי והדרגתי של בינוי אומה, ללא קיצורי דרך . ז׳בוטינסקי ליווה את שנות המהפכה הרוסית ואת גל הפרעות שנלווה לה, ואף נחשף באופן אישי לפוגרום בדרכו לביאליסטוק בקיץ 1906 . בעקבות המאורעות הוא בחר לגבש דרך ציונית המשתלבת באירופה ולא הציע פרשנות קטסטרופלית המבקשת פתרון ציוני מהיר של הגירת המונים ממזרח אירופה . ז׳בוטינסקי היה מההוגים, מהמנסחים ומהמקדמים של תכנית הלסינגפורס שהתקבלה בוועידה השלישית של ציוני רוסיה . תכנית זו כיוונה לראשונה, ובניגוד למסורת הציונית, לקיום תהליכים מקבילים של בינוי האומה היהודית בתוך האימפריה הרוסית ובארץ ישראל . החלטות הוועידה ביטאו עמדות קרובות לעמדה האוטונומיסטית של דובנוב, ולכן הן קוממו את זעמם של כמה ממנהיגיה הוותיקים 1 של הציונות על מנסחיהן, וז׳בוטינסקי בראשם . במאה ה- 20 תפסה הלאומיות מקום דומיננטי כמכוננת הזהות האנושית והקיבוצית וכמעצבת אמונות, כמיהות, חרד...  אל הספר