תסכול והצבעה על הסכנה הקרבה

370 פרק ארבעה עשר 62 והביע את אכזבתו מכך שבשעה שהוא עמל להגשים את הציונית החדשה, צוואתו של הרצל הוא נענה במתקפה עזה או באדישות ובשתיקה . הוא היה מתוסכל מאופיו של העם היהודי : ׳כלום צריך היה להיות פיקח עד כדי כך, שכבר מתחילה לא צריך היה להאמין ברצינותכם, צריך היה לשים ללעג את חתימותיכם ולראות בכם כבר מתחילה מה שהנכם באמת ? ׳, ותיאר כיצד ׳יורד ברד פרוע, מכוער, של שקרים ודיבות, ובשמכם ובעזרתכם׳ עליו כשליח . הוא הוסיף שאלה על היעדר הפוליטיזציה של העם היהודי שכה ייחל לה לאורך שנים ארוכות : ׳מה 63 הפוליטיזציה היהודית הרדודה היתה לדעתו עדות לחוסר היכולת של עם אתם׳ ? היהודים לקדם את האינטרסים הלאומיים שלהם . המאמר הראשון שפרסם לאחר חודשים של אלם בתקשורת הפולנית היה מכתב גלוי לב שהפנה אל יהודי פולין : ׳עמדתי שישה שבועות ביללה ובזעקה סביב תוכנית האוואקואציה׳ . הוא גער בהם : ׳בושו, יהודי פולין ! בושו והיכלמו לפני אלוהים ואדם . וקצת גם לפני איש אחד, אני הקטן׳, והזהיר : ׳ידידי, או ידידי לעבר, אתם מניחים לטלטלכם לכיוון אשר איש מכם אינו רוצה לנוע לעברו, – 64 הפער העמוק שהתגלה בתפיסת ובצדק, כי בכיוון ...  אל הספר
מכון ז'בוטינסקי בישראל

מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב