אדישותם הבלתי נתפסת של היהודים

353 ה׳אוואקואציה׳ : מהלך ציוני גדול בסיוע הגויים ז׳בוטינסקי סירב לקבל בהבנה או בהערכה את המסורת היהודית הגלותית המקבלת את התערערות החיים היהודיים בשוויון נפש, מתוך אמונה שזו דרך העולם ושהעם היהודי יצליח להסתגל למציאות החדשה ולשרוד את סכנותיה . ׳גבורה׳, כתב, ׳הוא מושג מורכב מאוד . לעיתים קרובות, הרי זהו פסבדונים של טיפשות׳ . אומץ הלב היהודי הגלותי לא הרשים את ז׳בוטינסקי . הוא הזכיר במאמר את הימים שלאחר עליית היטלר לשלטון, שהכריזה בהם תנועתו על החרם על גרמניה וקיוותה שהעולם יסרב להשלים עם נקיטת מדיניות כה אכזרית כלפי יהודים . האכזבה מן התגובה הפושרת היתה צריכה להביא את העם להרהר בתהליך התפשטות הסכנה האנטישמית : ׳עכשיו היהודים הם הפקר, וכל העולם יודע את הסוד . ומזה צומחים גידולים נוראיים בכל מקום, גם על-יד הגבולות הגרמניים וגם במרחק של אלפי מילין מגרמניה׳ . ז׳בוטינסקי ביטא את דאגתו מהשפעת האנטישמיות הממשלתית בגרמניה על מדינות נוספות באירופה ומהפיכתה של שנאת היהודים למדיניות משתלמת : ולנו יועיל דבר זה מעט, כי בינתיים התרגל העולם התרבותי לרעיונות חדשים וחשובים אחרים . ראשית : אין צורך כלל ל...  אל הספר
מכון ז'בוטינסקי בישראל

מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גורין בנגב