הערכה בהירה של חריפות האנטישמיות הנאצית. הערכה חסרה של כוחה של גרמניה

348 פרק שלושה עשר 80 הטרמינולוגיה החריפה שנקט במאמרים או מרפרטואר הפעולה האנטישמי . בנאומים חתרה להדגיש את הקיצוניות שאפיינה את האנטישמיות הנאצית לעומת גילויי האנטישמיות שהיו מוכרים עד אז באירופה וברחבי העולם . המחקר בשנים האחרונות ייחס למנהיגות הציונית כולה תת-הערכה גורלית של הסכנה הכרוכה באנטישמיות הנאצית, חוסר יכולת להבין את מהותו של הנאציזם ולחזות את הפיכתה של גרמניה, תחת שלטונו של היטלר, לגורם המוביל 81 חווה אשכולי קבעה כי ׳גם התפיסה השמדה שיטתית של יהדות אירופה . 82 הפסימית ביותר את הנאציזם לא חזתה את שהתרחש בסופו של דבר בשואה׳ . למרות הניסוחים החריפים של העיתונות הציונית ושל המנהיגים הציונים, ברור שקריאת הטקסטים בהקשר של שנות השלושים מלמדת על כך שהמושג ׳הצלה׳ ׳לא התפרש באותה עת כמילוט מסכנת השמדה במובן האימתני שהתפתח במהלך 83 שנות הארבעים׳ . לפער הזה בין הטרמינולוגיה הקטסטרופלית ליכולת לדמיין את היקף הרצחנות הנאצית ושיטתיותה יש לצרף את אי-הצלחתו של ז׳בוטינסקי לקרוא את הסכנה שהתגלמה בגרמניה הנאצית לשלום העולם ולביטחונן של שכנותיה . בשנים שמעליית הנאצים לשלטון ועד פרוץ מלחמת העולם...  אל הספר
מכון ז'בוטינסקי בישראל

מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גורין בנגב