303 האנטישמיות האובייקטיבית, היחס לגויים ומצפון העולם ניכר כאן חידוש ביחסו לאנטישמיות : כעת ראה באנטישמיות תופעה מדינית . לכן המתקפה המדינית שהטיף לה קשרה בין הבעיה, ׳צרת היהודים׳, לבין הפתרון, ׳מדינת היהודים׳ . הציונות כפולת הפנים, המורכבת מהצורך להיענות למצוקת היהודים מזה ומחובת יצירת התנאים להתחדשות היצירה התרבותית-לאומית מזה, הוסיפה להופיע בטקסטים של ז׳בוטינסקי, אלא שהאיזון העדין בין שתי הפנים הופר ומשקלה של מצוקת היהודים כבסיס למדיניות הלאומית הלך וגבר . אפשר לאפיין את אחד ממישורי הניגוד בין התנועה הרוויזיוניסטית, כבר בשלב הקמתה, לבין הציונות הווייצמניסטית, שעליה קראה תיגר, בהתבוננות בשדרות הרחבות של העם היהודי במזרח אירופה . הרוויזיוניזם המתהווה היה קשוב למציאות היהודית במזרח אירופה וראה במצוקותיה גורם לאומי ומדיני בעל חשיבות . לימים תיאר ז׳בוטינסקי את השפעת חשיפתו לחייהם של מיליוני היהודים הללו בשנות העשרים המוקדמות . רק אז החל להבין ׳את עמקה הממשי, המזעזע, של הבעיה הציונית׳ . פגישתו עם ׳המציאות האיומה והגרנדיוזית׳ של יהודי מזרח אירופה, עיצבה מחדש את התפיסה הציונות שלו באופן שונ...
אל הספר