נוער אקטיביסטי – גם נגד אנטישמיות

298 פרק שנים עשר השלטונות הבריטיים . הוא יצא נגד הפסיביות שהיא ׳הדבר הגרוע ביותר הטבוע בפסיכולוגיה היהודית ׳ . היהודי הטיפוסי, כתב, מכיר במציאות המסוכנת שהולכת ומתפתחת בעולם לאחר מלחמת העולם הראשונה ובוחר להיות ׳יצור פאסיבי עד להפליא . פאסיבי עד כדי חילול קודש ׳ . ז ׳ בוטינסקי בחר שלא להפנות אצבע מאשימה אל המנהיגות הלאומית כפי שעשה ברבים מנאומיו ובכתביו, אלא הטיל את האחריות באופן ישיר וחד-משמעי על העם היהודי ועל בני הנוער שלו . ניכר שהתקווה ל ׳ יהודי חדש ׳ שפיתח, כמו הוגים יהודים אחרים, בראשית דרכו הציונית, נתפסה כבלתי ממומשת בסתיו 1923 : ההמון שלנו עומד עדיין ברגלו האחת בגטו . עתה נתפסת גם המלה 'גטו' כנתונה תחת כנפי התנועה ה'עממית' הרגישה : מקובל למצוא בה איזה יופי ולהיאנח על ההווי הגוסס שלה . אני לא ראיתי מעולם – ולו גם מרחוק – הווי זה, ותודה לאל על כך . לכן יכול אני להזכיר בחריפות שלווה לגמרי, שהגטו הוא ביצה . ואפילו צמחו בביצה חבצלות יפות, יש 4 לחסלה ולו גם על חבצלותיה . ז׳ בוטינסקי הציג את התלישות והפסיביות כמורשת הגטו ומתח ביקורת על הנוער היהודי שנמנע מלהיערך להגיב על גילויי האנט...  אל הספר
מכון ז'בוטינסקי בישראל

מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב