המשך הפולמוס על ההסכם ועל משמעותו

291 ברית שנויה במחלוקת והלגיטימיות של שיתוף הפעולה עם אנטישמים 1926 בפריז . שלום שוורצבארד, שען יהודי אנרכיסט, הרג את המנהיג האוקראיני כנקמה על רצח המוני יהודים, ובהם בני משפחתו, בפוגרומים שנערכו אחרי מלחמת העולם הראשונה . שוורצבארד הועמד לדין, אך זוכה בעקבות הגנה משפטית מבריקה של הסנגור היהודי-צרפתי אנרי טורס . טורס, שהיה מקורב לחוגי הקומוניסטים, יריביו המושבעים של פטליורה, הפך את המשפט למשפט נגד 80 האנטישמיות האלימה הפוגעת ביהודים חפים מפשע . פרק הזמן שבין ההתנקשות בפטליורה לבין זיכויו של שוורצבארד באוקטובר 1927 העלה מחדש את זיכרונות הפוגרומים באוקראינה ואת הפולמוס הטעון ביחס להסכם . ז׳בוטינסקי, כדרכו, שחה נגד הזרם, ובשעה שהשיח הציבורי בעקבות משפט שוורצבארד הבליט את אחריותה של המנהיגות האוקראינית להרג ההמוני של היהודים במזרח אירופה, הוא בחר לשוב ולבטא את עמדתו החיובית ללאומיות האוקראינית . במאמר שפרסם ב- 1926 כתב : יש רק לציין את העובדה שפטליורה, וויניטשנקו, וגם יתר חברי הממשלה האוקראינית ההיא לא היו מה שקוראים ׳פורעי-פרעות׳ . למרות מה שלא הכרתי אותם באופן פרטי יודע אני יפה את הטיפוס...  אל הספר