פרק אחד עשר: ברית שנויה במחלוקת והלגיטימיותשל שיתוף הפעולה עם אנטישמים

268 פרק אחד עשר 2 רב-לאומיות שפסו מן העולם ; הרבה פחות באזורים המעורבים של אירופה . אם כנתיני האימפריה האוסטרו-הונגרית יכלו היהודים להחזיק בזהות מורכבת ששילבה רבדים אתניים יהודיים, תרבותיים-כלליים ואזרחיים, מדינות הלאום החדשות הגדירו את שונותם במושגים לאומיים והחשדנות לזהותם ולנאמנותם גברה . שכבות רחבות באוכלוסיית הרוב הלא-יהודית, שהתקשתה להשלים עם 3 תהליך המודרניזציה, התייחסו אל היהודים כנטע זר שאינו ראוי לאמון או לאהדה . גילויי השנאה ליהודים במדינות הלאום החדשות עלו בקנה אחד עם התחזית שהשמיע ז׳בוטינסקי בשנים שקדמו למלחמה, והוא עקב אחריהם בדאגה . כך 4 הסדרי השלום אמנם כללו הבטחה לשמירה על זכויות בנוגע להונגריה ולרומניה . 5 אולם אלה נתפסו כהתערבות בעניינים פנימיים . מצב זה עורר מתח המיעוטים, 6 מתמיד בין הכתוב בחוק לבין היחס הציבורי והממשלתי למיעוטים . הקמתה של מדינת פולין העצמאית הוכיחה, לדעת ז׳בוטינסקי, את טענתו כי היהודים עתידים לשלם את מחיר הריבונות הפולנית . ז׳בוטינסקי ראה בפולין מדינה מרושעת עם יצרים אנטישמיים עזים, שמיליוני היהודים בה נתונים 7 ואכן, נחשול של אלימות אנטישמית נגד י...  אל הספר
מכון ז'בוטינסקי בישראל

מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גורין בנגב