255 ציונות ואנטישמיות במלחמת העולם הראשונה ולאחריה שדווח עליהם, תחילה מפולין ולאחר מכן מאוקראינה, מציאות שחייב העם היהודי להתייחס אליה ולהציע לה פתרון מידי . נורדאו העלה לסדר היום הציוני בשלב מוקדם סוגיה שזכתה לחשיבות גדולה שני עשורים מאוחר יותר . הוא כתב על 44 והצהיר פניית ׳תורות הגזע המודרניות ׳ ל׳ אינסטינקטים השפלים של ההמונים ׳, כי העם היהודי אינו יכול להשלים עם טבח, עם שוד, עם גירוש ועם רעב בסדרי 45 ׳מיליוני אחינו באירופה המזרחית, המוקפים חיות טרף, שהןגודל כה נרחבים . ביזיון לאנושות, הרועדים כל הימים מאימת פוגרומים מזוויעים, מצפים בקוצר רוח 46 קדחתני לרגע שבו יפתחו לפניהם שעריה של ארץ-ישראל ׳ . נורדאו אבחן בבהירות את הסכנה של התפרצות אנטישמית אלימה בעידן שהתערער בו הסדר האירופי וכוחות לאומיים וכלכליים-חברתיים התפרצו, ודרש פעולה ציונית דחופה לסייע למצוקת היהודים . ׳המציאות שהתהוותה מחייבת התבוננות אחרת בשאלת עליית היהודים לארץ ישראל בקנה מידה גדול והיקף 47 עם זאת, הוא התמקדרחב – לא לאחר חמישים שנה, לא מחר, אלא היום ! ׳ . בארץ ישראל ובתהליך הקמת הבית הלאומי היהודי לא פחות משהוטרד מה...
אל הספר