217 המאבק באנטישמיות הפולנית מכריזים בצורה זו או אחרת, שהיהודים הם נחותי-דרגה מבחינה פוליטית 28 במסגרת הפולמוס [ . . . ] ב [ ולסלאב ] פרוס ידוע כבר זמן רב כאנטישמי . הזה הוא פרסם מאמר ספוג שנאת יהודים עוד לפני שפרסמתי את מאמרי . 29 מאמרו נחת עלי כמהלומה, והוא אשר הכריח אותי לפרסם את דברי . המכתב הציג את שנאת היהודים בפולין כאנדמית והצביע על הרטוריקה האנטישמית של מנהיגים מקשת רחבה של מפלגות בפולין . המאבק ביהודים, הוא טען, נתפס כמשימה לאומית פולנית גם בקרב המפלגות הפולניות שנחשבו מתקדמות . לא עמדתן של שכבות הפועלים או האיכרים, כלומר של ההמון הפולני העממי, ביחס ליהודים עמדה במרכז הטיעון של ז ׳ בוטינסקי ובלב הגינוי של האנטישמיות הפולנית, אלא אחריותם של מנהיגי המפלגות ושל האליטה הפולנית להתעצמות השיח האנטישמי, שהפכה לדעתו את המתרחש בפולין לבלתי נסבל . על רקע זה האמין כי הליברלים הרוסים צריכים להיות בעלי בריתו במאבקו . כעבור ימים מספר חזר וביטא את אכזבתו מתגובת הליברלים הרוסים למאמריו . הוא פנה לקונסטנטין ארסנייב, עיתונאי ומבקר ספרות מסנט פטרסבורג, ושיתף אותו באכזבתו העמוקה מהתייחסות עיתונו...
אל הספר