׳אדמת נכר׳

122 פרק חמישי ׳אדמת נכר׳, המחזה האחרון שכתב, ככל הידוע לנו, היה חלק מתגובה ספרותית ענפה על גל הפרעות בתקופת המהפכה הרוסית הראשונה . תגובה זו היתה עשירה הרבה יותר מזו שבאה אחרי ה׳סופות בנגב׳, שהשפיעו באופן מובהק יותר על המחשבה הציבורית של יהודי רוסיה . בדומה ליוצרים יהודים אחרים במזרח אירופה לא הסתפק ז׳בוטינסקי בעיסוק בצד הרוסי בחברה שמתוכה התפרצה האלימות, אלא ניסה להתחקות אחר התודעה הקולקטיבית של יהודי רוסיה ואחר 8 המחזה עסק במשבר שפקד את החברה היהודית השלכות הפרעות על עתידם . 9 באימפריה הרוסית במהלך עלייתה ונפילתה של המהפכה הרוסית הראשונה . הוא כתב את המחזה מתוך שהוא התייעץ עם אנשים שונים מרשתות ההיכרות הספרותית והציונית שלו . החופש האמנותי שנטל לעצמו בשלב כתיבת המחזה התפרש בדרכים שונות, ובשלב מוקדם יחסית נפוצו שמועות על כך שכתיבת 10 ואמנם המחזה כלל המחזה מרמזת על החלטתו לנטוש את המחנה הציוני . ביקורת מפורשת ונרמזת על מה שמציעים דוברי הלאומיות היהודית לחברה היהודית במזרח אירופה, אולם לא היה זה ביטוי למיאוס מן הפתרון הציוני אלא הרחבה שלו . ברובד העמוק, תיאור המשבר שפקד את החברה היהודית...  אל הספר
מכון ז'בוטינסקי בישראל

מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גורין בנגב