ראקציה באימפריה הרוסית ואתנחתה מפעילות ציונית

117 תכנית הלסינגפורס : ניסוח מחדש של הגדרות הציונות א ת רמת הייצוג שלהם בדומה הממלכתית המחיש את הפער בין הציפיות שנתלו 35 החלטות ועידת הלסינגפורס אושרו מחדשבמהפכה לבין המציאות האפורה . בוועידה הרביעית של ציוני רוסיה שהתכנסה בהאג ערב הקונגרס הציוני השמיני, אבל על רקע הראקציה הממשמשת ובאה באימפריה הרוסית היה ברור כי תקוותם של הציונים להיות לראש החץ במאבק יהודי רוסיה להשגת זכויות אזרח ומעמד אוטונומי כמיעוט לאומי לא תתגשם בתנאי פרפורי הגסיסה של המהפכה הרוסית הראשונה . בנאומו לפני הצירים הרוסים לקונגרס הציוני השמיני באוגוסט 1907 , שיתף ז׳בוטינסקי את שומעיו בהסברו למשבר הציונות הרוסית : לדעתו ההתנגשויות האישיות, החיכוכים והתחושה ׳כאילו רפו ושותקו ידינו׳, נעוצות בהיעדרה של תכנית פעולה ציונית ברורה וגדולה כמו זו שביקש לקדם באמצעות תכנית הלסינגפורס : ׳כך קורה רק כאשר בפני המפלגה אינו עומד מעשה גדול, אשר יהא מאפיל על כל חילוקי הדעות הקטנים׳ . בקונגרס הציוני התקבלו החלטות ברוח הציונות המעשית, אך ז׳בוטינסקי הדגיש כי אין די בפעולות לקידום ההתיישבות בארץ ישראל : ׳אינני מדבר על העבודה בפלשתינה – תחום...  אל הספר
מכון ז'בוטינסקי בישראל

מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גורין בנגב