פוגרום ביאלסטוק – חוויה אישית קשה ודבקות בתפיסות היסוד

92 פרק שלישי גברת אחת ניסתה בכל זאת לרחם על גורל הבחור היפה הארטגלאס והפצירה בו שירד מהרכבת . הוא דחה את עצותיה בנימוס ווארשאי מלוטש – ולי, בקול נמוך, הסבירה את הסוד הפסיכולוגי של רחמיה ככה : – אמנם לא - איכפת לה אם יהרגו עוד אחד ; אבל אמרה לי שהיא נוסעת לגרודנו, וזה מעבר לביאלוסטוק – לאמור, אם ירצחוהו, לפניה ירצחו, וזה 62 לא נעים . בזיכרונותיו העיד ז׳בוטינסקי על האירוע האנטי-יהודי האלים הזה בתקופת המהפכה הראשונה . הרטגלס, שותפו לנסיעה לביאלסטוק ולחוויה הקשה, מסר אף הוא בזיכרונותיו את גרסתו לאירוע והרחיב על ההתרחשות המאיימת . הרטגלס סיפר כיצד במהלך הנסיעה ברכבת לביאלסטוק עלו לקרון צעירים רוסים, ׳הקימו רעש, צעקו ״חפשו את היהודים״׳, ורק בזכות מבקר הכרטיסים שנעל את התא ששהה בו עם ז׳בוטינסקי, לא הצליחו להגיע ולפגוע בשני הפעילים הציונים הצעירים . כעבור דקות מספר הם צפו באלימות האנטי-יהודית דרך חלון הרכבת : ׳הם יצאו בריצה לרציף ותפסו יהודי אחד . ראינו כיצד הם מטלטלים ומושכים 63 החוויה העיקרית של האירוע בגרסתו של אותו, והוא צעק צעקות מחרידות׳ . ז׳בוטינסקי היתה תערובת של פחד ובושה : בקרבנו אל ...  אל הספר