הוויכוח עם הליברלים

85 מהפכת 1905 : בין תקוות לפרעות לא יהיה בהם חיסון ממעשי עוול, דיכוי ואנטישמיות על כל פגעיה . 35 עם זאת, הוא סירב לקבל את הניסיון לזהות את גילויי שנאת היהודים עם הכוחות הראקציוניים . הוא היה משוכנע כי אנטישמיות אדיבה אך חסרת רחמים יכולה להימצא גם בקרב המזהים עצמם עם הזרמים הליברליים והנאורים . זה היה הרקע לניגוד חריף בינו לבין הליברלים, שהאמינו כי מאבק שיטתי באנטישמיות ברוסיה צריך להיות לבה של התכנית הפוליטית היהודית כדי לצמצם 36 את האלימות האנטי-יהודית ובתקווה להבטיח השגת שוויון הזכויות המיוחל . ראשי הליברלים היהודים פעלו להעמיד לדין פוגרומיסטים במטרה להענישם ובתקווה לחשוף את המארגנים האמתיים של הפוגרומים בקרב השלטונות . בה בעת הם קיימו פגישות עם ראש הממשלה ועם שריו בדרישה לפעולה נחרצת 37 הם האמינו כי האנטישמיות היא סרח העודף ורוח ופומבית נגד גל הפרעות . 38 וראו בפעולותיהם מופת לפוליטיקה יהודית רפאים מעברה החשוך של אירופה, מודרנית שאיננה מסתפקת בשתדלנות אישית דיסקרטית הכרוכה בהשפלה עצמית, אלא מביאה לידי ביטוי את הכוח הקולקטיבי היהודי ברמה הלאומית והציבורית . במרס 1905 הוקמה בווילנה ׳ה...  אל הספר