תמיכה במשא ומתן עם שלטונות אנטישמיים

73 'בעיר ההרֵגה' אלא שהמהומה בעקבות דבריו הקצרים היתה רבה, והוא נאלץ לעזוב את דוכן 57 הנואמים זמן לא רב אחרי שהחל בנאומו . ז׳בוטינסקי ביקש להגדיר, בעקבות הרצל, תהליך שעל היהודים לעבור במהלך התעצבותם כאומה פוליטית . לא עוד קהילה יהודית מפוזרת המבקשת הגנה מן האלימות המופנית כלפיה ולא עוד עדה פסיבית הממתינה שגל השנאה המופנה כלפיה יעבור ( עד להתפרצותו המחודשת ) . בראשית המאה ה- 20 היה על יהודי האימפריה הרוסית להגדיר עצמם כסובייקט לאומי המנהל מדיניות אקטיבית לשינוי התנאים המעודדים התפרצות של פרעות . ז׳בוטינסקי סבר שאין לערבב בין שיקולים אתיים לבין טקטיקה פוליטית, ולכן מנהיגות לאומית רשאית לנהל מגעים מדיניים עם כל גורם שיכול לסייע לה לקדם את הגשמת תכנית העבודה הלאומית . הרצל צדק כאשר טרח להיפגש עם חוגי הממשל הצארי, ופלווה במרכזם, בניסיון להשיג יעדים ציוניים . המפגש ביטא את נקודות ההסכמה בין התנועה הציונית לשלטונות האנטישמיים : אלה ואלה הסכימו כי היהודים הם גוף זר באימפריה הרוסית ; אלה ואלה הוטרדו מנהירת היהודים לתנועות המהפכניות ברוסיה . הרצל ביקש להשתמש שימוש מושכל באינטרסים המדיניים המשותפ...  אל הספר