תרגום יוצר משמעות

65 'בעיר ההרֵגה' בקישינב היה כנראה הניסיון הראשון לפרש את האירוע הקשה בעיניים לאומיות . הוגי דעות ואנשי רוח יהודים, ובהם אחד העם, דובנוב וביאליק, העבירו באמצעות הכרוז מסר ביקורתי על החולשה הקרבנית של היהודים, גינו את ׳הבכיינות היהודית׳, קראו לציבור היהודי לארגן הגנה עצמית ולהוכיח, על בסיס הכבוד 26 הכרוז ביטא אמונה שהעם היהודי, שהיהודים אינם מובלים למות כצאן לטבח . היהודי נדרש להתייצב אל מול ההתרחשויות שהוא צפוי להתמודד עמן במהלך המאה ה- 20 . זה היה הרקע לשיגורו של ביאליק לקישינב בידי ׳ועדה היסטורית׳ בראשותו של ההיסטוריון והסופר היהודי, שמעון דובנוב . המשורר יצא מאודסה בתחילת מאי 1903 ושהה בקישינב חמישה שבועות, במטרה לראיין את הנפגעים ולפרסם את התיעוד ההיסטורי ואת פרשנותו בספר . שם הוא למד באופן אישי וישיר על אכזריות הפורעים, על שיתוף הפעולה של הממשל הרוסי, על שתיקת החוגים המתקדמים ברוסיה לאחר הפוגרום, אך יותר מכול – על חוסר האונים שאפיין את תגובת היהודים על הפגיעה בהם . בחודשי הקיץ כתב ביאליק את הפואמה ׳בעיר ההרגה׳ במקום את הספר שתוכנן מראש . לאחר שפורסמה הפכה לאחת היצירות הספרותיות רב...  אל הספר