ישיבת החצר 'תומכי תמימים' ותלמידיה 101 של מורשת חב"ד . בלשונו של מנחם פרידמן : 'הרש"ב והריי"ץ הטיבו, אולי יותר מרבנים ובייחוד מאדמו"רים אחרים, להבין את הפוטנציאל הגלום בטיפוחה של קבוצת אוונגרד דתית, שהוכנה, עוצבה וגובשה מגיל צעיר כמסגרת הכוללנית והטוטלית של הישיבה' . 154 מבחינת מעמדה בתוך התנועה אפשר היה להשוות קבוצה נבחרת זו ל'זקני החסידים', אנשי אמונו של הרבי, שבזכות למדנותם, ייחוסם או קרבתם האישית למשפחת האדמו"ר היו לבני פמלייתו ולחוליה המקשרת בין החצר לקהילות הפריפריה . מעתה פעלה החצר בעצמה, באופן מתוכנן ומרוכז, לעיצוב פני הדור החדש של הנהגת התנועה . בוגרי הישיבה, שאישיותם והשקפותיהם גובשו במהלך הלימודים, נתפסו בקהילותיהם כשליחי החצר גם אם לא מונו לכך באופן רשמי . וכך, בשנת 1903 , בתגובה לפניית רש"ב בדבר הצורך בהקמת חברות 'מחזיקי הדת' בקהילות, הגיעו לחצר תלונות על מיעוט לומדי החסידות בקהילות שונות ועל אי-נכונותם של בוגרי הישיבה שבמקום לדרוש לפני הקהל הרחב . רש"ב התייחס ברצינות לתלונות אלה ודרש להכין רשימת 'תמימים' שגרו במקומות שמהם הגיעו המכתבים . 155 מתברר שגם החצר וגם החסידים ראו...
אל הספר