פרק 2 : מבוא לקשר המחקרי | 59 את מראיינת במסגרת מוסד כלשהו, עלייך להיות מודעת לחשש של משתתפים כי את מעבירה את המידע שתקבלי להנהלת המוסד . כאשר את מראיינת בתוך קהילה, יש משתתפים המוטרדים מהשאלה כיצד תתארי את קהילתם . תגובה כזו שכיחה בייחוד בקהילות שהוצגו בעבר באור שגוי או שלילי על ידי חוקרים . כאשר המחקר בראשית צעדיו, מובן מאליו שאינך יכולה להגיד בדיוק את אשר תכתבי . כל מה שתוכלי להבטיח הוא לנסות לכתוב מסמך רחב ומבין על אודות הקהילה, או לגייס שותפים מתוך הקהילה שיוסיפו את נקודת ראותם לדברים שתכתבי . קורה שהריאיון נמצא כבר בשלב די מתקדם כאשר את מבינה מי את בעיני המשתתפת . מולי אנדרוס ( 2007 Andrews, ) מספרת שכאשר ראיינה אנשים על האקטיביזם הפוליטי שלהם, ראה אותה נחקר ממזרח גרמניה כמייצגת את ה׳מערב' – זהות שהיא לא ייחסה כלל לעצמה . נרטיבים תמיד מכוונים לקהל שומע, והשומע שבעיני רוחה של המרואיינת לא תמיד זהה למי שאת, או למי שאת בעיני עצמך . לעִתים מרואיינים רואים את המראיין כנציג של קבוצה שלמה . כל התפיסות האלה של "אנחנו" ו"הם" לרוב אינן ברורות בראשית הריאיון, ולעתים אינן תואמות כלל את תפיסת...
אל הספר