תרגיל 1: רגע של הסתכלות

52 | כיצד לראיין למחקר איכותני - גישה התייחסותית בתוך הסדנה, כאשר שני השלבים האלה מסתיימים, הקבוצה מתכנסת כדי לדון בעניינים האלה : איך הרגשתי שהסתכלו בי, ואיך כשהיסתכלתי ? אחרי הדיון מוצע לכל זוג לשבת יחד כעשר דקות כדי לשתף במה שראו והרגישו בשלב הראשון . חשוב לשים לב במיוחד לאי - הסכמה המתרחשת לעתים בין ההתרשמות לתחושות הפנימיות . זו יכולה להיות דרך לחשוף את ההשלכות ולתת משוב למשתתפים על דפוסי חשיבה שהם משתמשים בהם מבלי משים . בדיון המתקיים אחרי התרגיל אני מבקשת מהסטודנטים שלי להתרכז בייחוד בחרדה שמתעוררת כאשר מסתכלים בנו . רבים מציינים כי במצב זה חשו מבוכה ואי - נוחות . אחדים מצליחים לבטא רגש של פגיעות, כאילו נחשפו במערומיהם . בה בעת, אחרים מציינים כי חשו התרגשות ושמחה לזכות בתשומת לב כזאת . יש המודעים לכך שניסו ליצור רושם מסוים על מי שהסתכל בהם . רבים מתארים סקרנות בנוגע לרושם שעשו . דינמיקה כזאת קיימת בכל ריאיון . מבוכה מסמנת התייחסות לעצמי, וזאת בעצם מטרת הריאיון . האיש שהסתכלו בו חש במבט, מנסה לנחש מה ראה המסתכל ומה הוא חושב עליו . האיש שמסתכלים בו עוקב לעִתים קרובות אחר המבט, תוה...  אל הספר
מכון מופ"ת