194 דב שוורץ ראשי "מקור חיים", והיא היחס שבין הצדיק, האדמו"ר, לבין חברי הקהילה . החסידות מתארת זיקה שאיננה מתמצית בהדרכה ובהוראת דרך חיים, אלא יש בה נוכחות פנימית של הרב בתלמיד . אם תמצא אמור, ערכים אקזיסטנציאליסטיים כמו קיום ממשי וסובייקטיביות משולבים בדגם החסידי ויוצרים אידאולוגיה חינוכית חדשה . אידאולוגיה דומה יושמה בחינוך העל- תיכוני בישיבת "שיח" שבאפרת בהנהגתם של הרב שג"ר והרב יאיר דרייפוס . ( ו ) היחיד המתמוסס : פתיחות בין בוגרי ישיבות ההסדר של שנות השבעים התהוותה שכבה של אנשי חינוך שהראי"ה חרש חריש עמוק בתודעתם אך הם לא הצטרפו לחוגי מרכז הרב, והמשיכו בדרך המשלבת תואר אקדמי עם בית המדרש . כדאי לדייק : עמדנו לעיל על הדומיננטיות של מרכז הרב בשנות השבעים והשמונים של המאה שעברה . אף על פי כן היו רבנים ומחנכים שצמחו בישיבות ההסדר ולא היו תלמידים מובהקים של מרכז הרב . מהם שלמדו בישיבת הר עציון שבאלון שבות ומהם בישיבות אחרות . גישתם החינוכית הייתה פתוחה יותר, אף כי הצמידות למשנת הראי"ה לא התירה פתיחות מרבית . הם כבר לא היססו לדבר על "תרבות הצעירים" באופן ישיר . מוסיקת רוק, סרטים ומחזות ...
אל הספר