הרהורי חתימה ר׳ יצחק מוינה שכתב ( אור זרוע, ב, סימן לג, עמ׳ מד ) : ׳ראיתי כתוב בשם ר״ת זצ״ל שהתיר ליגע בנר תלוי בשבת כשהוא דולק [ . . . ] ובמלכותנו בארץ כנען נזהרים שלא ליגע בנר תלויה בשבת אפי׳ בשל שעוה . ונשים מתענות על כך [ . . . ] ואף ר״ת איני סבור שהתיר בשעת מעשה אלא לפלפול בעלמא שמא נתכוין [ . . . ] והדבר ידוע גודל לבו של ר״ת שהי׳ בידו להתיר השרץ ושמא לא דבר בדבר זה אלא לפלפול בעלמא ואיני סומך על הוראה זו׳ . אולם נדמה שתמונה זו חלקית . אכן סביר שההקלות המופלגות יזכו להתייחסות פולמוסית ויעוררו רעשי רקע . אך אל לנו להתפתות להדם ולקבוע את תדמיתו של רבנו תם על פיהם . סקירת כל יצירתו של רבנו תם מגלה שמהלכים הלכתיים אחרים שלו הינם בעלי כיוון מחמיר . כזו היא פסיקתו האוסרת כפיית גט בטענת ׳מאיס עלי׳, פסיקה שהפכה על פיה מסורת הלכתית רווחת ושלניתוחה הוקדש הפרק העשירי של חיבור זה . דומה לכך היא פסיקתו בהלכות טריפות שאותה פתח רבנו תם במילים : 'כל המתיר אונא באומא אינו אלא טועה ומאכיל טרפות בישראל' ( ספר הישר, חידושים, סימן תמט, עמ׳ ) . המתיר אינו אלא רש״י סבו של רבנו תם, ובכל זאת לא היסס רבנו ...
אל הספר