דרכי פרשנות התלמוד – שיקולים חוץ תלמודיים

9 רבנו תם ועל מה שכתבת ששמעת מפי גדולים שהתרתי חמץ בפסח בס׳ רב אחאי כמו כן התיר ולדבריך ולדברי רב שאוסר אם נפל גרגיר חמץ לבור הגדול או לחבית גדולה יאסר . ולאפרושי מאיסורא עשיתי ולהתכוין לבשר טלה ועלה בידי בשר טלה כי ראיות גדולות יש וכתבתים אך אינך רוצה לטרוח ולהעמיק ולהתישב בדבר כי לדבריכם אין רוב דברים מותרין בפסח . לדעת רבנו תם לא יתכן ש׳משהו׳ חמץ יאסור תערובת, מכיוון שאם כך היא ההלכה, אזי כל בור מים שנפל לתוכו גרעין תבואה, קטן ככל שיהיה, יאסר הבור כולו . תוצאה שכזו אינה יכולה להתקבל מבחינה הגיונית ומעשית כאחת, ועל כן ברור היה לרבנו תם שעמדת האוסרים, ובהם ר׳ משולם, היא מוטעית . משמעות טיעון זה היא, שכאשר התוצאה ההלכתית העולה מלימוד התלמוד אינה סבירה באופן קיצוני יש לנסות ׳לפצח׳ את הסוגיה באופן שהתוצאה הבלתי סבירה תיעלם מאליה, אם על ידי תיקון נוסח, אם על ידי פירוש מחודש ואם בשילוב של השניים, כמו במקרה שלפנינו . לפסיקה זו הגיע רבנו תם על סמך בחינת הסבירות החיצונית הבאה לידי ביטוי גם במילים : ׳כי לדבריכם אין רוב דברים מותרים בפסח׳, רק לאחר זמן עלה בידו למצוא אותן ׳ראיות גדולות׳ המוזכרות...  אל הספר