פרק ז : על נוסח התלמוד במשנת רבנו תם ההגהות כוונה בעיקרה למקרים שבהם הועלם הטקסט המקורי על ידי מי מלומדיו . 97 דומה שדברי הריצוי של רבנו תם אל ר׳ משולם שבהם כתב : ואל תקפוד על דברי כי גם לרבותינו אמרתי פה אל פה, כי יש מהם שראוי לגזור שלא להושיב ישיבה . כי כאשר לא יודעים, העולם מטעים, וכאשר תוהים, הספרים מגיהים . ואתה הרעות מהם, כי הם כותבים ה ״ ג בהגהותיהם, ולכן ניכר מעבדיהם . ואתה לא כן, אך סותם הגהותיך וסומכים עליך וטועים . ועוד הם מגיהים תיבה אחת ושתים, ואתה עשרים ושתים מלמדים היטב את אשר אני מבקש לייחס לרבנו תם : הצעות הגהה הן דבר בלתי רצוי אולם לעתים הן הכרח בל יגונה . מה שאסור בתכלית לדעת רבנו תם, מה שבעיניו היה מן הנמנעות, ושבנוגע אליו קרא לחרם, היה כאשר הצעת תיקון הנוסח הופכת מהצעה שמקומה בפירושים או בשולי הספרים לנוסח . כאשר הנוסח הישן עד היסוד מוחרב ועל חורבותיו מוקם החדש, או אז נעזר רבנו תם בחרמות שעליהן העיד שמפיו ומכתבו של רבנו גרשם יצאו ותקף בחריפות את ר׳ משולם וחבריו הסותמים הגהותיהם עד 98 'והדין נותן אם לא ידע אדם הלכה לבלי הכר . דברי רבנו תם בהקדמת ספר הישר יכתוב פתרונ...
אל הספר