פרק ד : משנה, תוספתא ומדרש 7 איטלקיים ביזנטיניים מן הטיפוס הארצישראלי [ . . . ] אין בידינו אפוא שום כ״י של המשנה בלי פירוש, לא אשכנזי, לא צרפתי, לא ספרדי ולא משום מסורת אחרת, מלבד זו האיטלקית-ביזנטינית-ארצישראלית [ . . . ] ׳סדרי המשנה׳ כלשונם של ראשונים, היו כנראה נדירים מאז ומתמיד ברוב תפוצות ישראל בעיקר באשכנז, בצרפת, בפרובנס ובספרד . במרכזי התורה הגדולים שבאירופה לפחות מסוף המאה הי״א ועד למאה הט״ו לא היתה המשנה מקובלת כיחידה ספרותית העומדת בפני עצמה [ . . . ] משנה כיחידה עצמאית, כקורפוס ספרותי בפני עצמו שלא במסגרת התלמוד, לא היתה כנראה נפוצה לא במציאות ואף לא בתודעתם של הלומדים . את הפרטים והכללים בדיונו של זוסמן ייטול הקורא משם, ובסעיף זה אבקש להתחקות אחר אפשרות הימצאות חיבור ׳סדר המשנה׳ בידי רבנו תם ובסביבתו, כמו גם לבחון לאיזה צורך, אם וכאשר, נדרש רבנו תם לחיבור זה . במשנת יומא אנו קוראים : נטל מחתה ועלה לראש המזבח ופנה גחלים אילך ואילך וחותה מן המעוכלות הפנימיות וירד והניחה על הרובד הרביעי שבעזרה . ב׳תוספות ישנים׳ על סוגיית הבבלי שם, בהערה המתייחסת למילים ׳ [ ופנה ] גחלים 5 אילך...
אל הספר