רבנו תם 0 של שני שואלים שונים שפנו אליו בדבר כשרותו של מנהג זה . בתשובה המופיעה 6 במחזור ויטרי כתב רבנו תם : ועל קריאת שמע ששאל, על פי שאילתו עשה תלמוד ירושלמי עיקר ותלמוד שלנו טפלה שסובר שק״ש שעל מיטתו עיקר, וזאת לא תהיה, שבמקום שתלמוד ירושלמי חולק על שלנו דחינן ליה ומדחי, שכך שנינו אע״פ שקרא 7 נמצינו אדם ק״ש בבית הכנסת מצוה לקרותו על מיטתו משום שנאמר בשכבך למדים שאותו של בית הכנסת עיקר . ותוציא יקרי לאור ותאור באור חיים . יעקב בר׳ מאיר . רבנו תם ראה את קטע הירושלמי שהוזכר על ידי רש״י, ושעל פיו קריאת שמע שעל המיטה עיקר כחולק על הבבלי שעל פיו קריאת בית הכנסת עיקר . מכיוון שהוצבה המחלוקת קבע רבנו תם נחרצות שעמדת התלמוד הירושלמי נדחית מפני הבבלי ועל כלשונו של ר׳ כן קריאת בית הכנסת עיקר . בתשובה אחרת שהועתקה ׳אות באות׳, 9 מנחם המאירי, שב רבנו תם לעניין זה וכתב : על המאחרים להתפלל עד לאחר סעודתם לקרא את שמע עוברים הם על דברי חכמים כדאיתא בריש מסכת ברכות : שלא יאמר אדם אוכל קימעא ואישן 90 וכן המאחרין עד שתחשך וקורין ומתפללין ואוכלין לא יפה הם עושין קימעא, שנראים כעושים אותו חול אחר שעשאוהו ...
אל הספר