פרק ג : התלמוד הירושלמי 9 0 מכך שהכרך שהיה בספריית רבנו תם הועתק על ידי בנו, יש ללמוד בנו של רבנו תם . שרבנו תם התעניין בירושלמי עד כדי הזמנת עותק עבורו שהרי ברור שבמקרה זה לא ירושת אבות היא שנפלה לידיו אלא התעניינות בספר היא שהביאה להעתקת הכרך בידי הבן . עם זאת, אין בידינו לדעת מתי התרחשה ההעתקה, האם בעת ששלמה היה נער צעיר ורבנו תם בשיא פעילותו או שמא רק סמוך לפטירת רבנו תם, בעת שאולי החל להתעניין בתלמוד הירושלמי אולם לא היה סיפק בידו לממש התעניינות מחודשת זו בתשובותיו ובפירושיו שברובם נכתבו כבר קודם לכן ? עיון בפרשה ההלכתית הזו עשוי לחדד שאלות אלו ואחרות ופטור בלא כלום אי אפשר . שאלת האפשרות לצירוף קטנים למניין עשרה בתפילה, שבעקבותיה ציטט רבנו תם את הירושלמי, לא הייתה תיאורטית עבור בני אירופה . יישובים רבים היו מצומצמים מאוד מבחינת מספר הגברים הבוגרים שבהם ועל כן היה קושי של ממש לקיים תפילה ציבורית ביום יום כמו גם בשבתות ובמועדים . באופן טבעי, קהילות מצומצמות אלו לא רצו לוותר על קיומן של תפילות ציבוריות, ועל כן הן ניסו דרכים שונות כדי להגיע אל סוגיית התלמוד היסודית המניין הנדרש באמצע...
אל הספר