נספחים | 227 שנים ויום אחד ביאתו ביאה וקידושיו קידושין . בירושלמי נאמר : ״ר׳ יהודה בן פזי בשם ר׳ יהושע בן לוי : מאחז למד ר׳ יוסי בר׳ יהודה, דתני אחז הוליד בן תשע . . . וכלב בן עשר״ . מסורת תנאית ארץ ישראלית זו נתנה תוקף לנישואי קטן שנמשכה אף לאחר התקופה התלמודית . בספר השטרות לרס״ג כתוב : בן תשע שנים ויום אחד שקדש אשה, ונטה למות קודם שיגיע לגיל שלוש עשרה ויום אחד ובקש להוציא את אשתו בגט, שמא ימות ותתיבם לאחיו – אין גיטו גט וקידושיו קידושין וזקוקה ליבם, ואין לה התרה אלא בחליצה או יבום . מאז ימי הביניים ועד קרוב לזמננו המשיכו להשיא בנים קטנים מתחת לגיל בר מצווה, 8 למרות ״לכן אנו נוהגים להשיא את בנינו כשהם קטנים, כאשר ייזדמן זיווג הגון״ . הפסיקה ההלכתית שנתקבלה בהשפעת התלמוד הבבלי סמכו הלכה למעשה על ההיתר בפסיקה הארץ ישראלית והשיאו קטנים משיקולים נוספים, כגון הרחקת האדם בקטנותו מן העבירה ושמירת הטוהר המיני וקשיים שנגרמו בשל שינוי המצב הכלכלי 9 בחברה היהודית בעקבות גזירות מלכות . על נישואי קטן בתימן נשאל המהרי״ץ : קטן שקידש קטנה וכאשר גדל לא רצה לכנסה האם חייבת בגט והאם הוא מותר בקרובותיה ...
אל הספר