פרק חמישי : נוסחאות שטר המיאון והלכותיו | 197 ״דמקצתנא חתומין לתתא במותב תלתא הוינא בבית דינא״ ( = מקצתנו חתומים למטה, מכאן שעל השטר חותמים רק שניים ולא כל חברי במושב שלושה היינו בבית הדין ) . בית הדין . בשטרות המיאון בתימן נכתב ״ויכתמון אלשהוד״ ( = ויחתמו העדים ) בתוספת המשפט בסוף השטר : ״וצריכין העדים שיהו מכירין אותה ואת בעלה שמיאנה בו״ . בשאר השטרות אשר לא נכתב בהם ״ויחתמו העדים״ יש להניח שברור וידוע שעל 0 לכן לא הקפידו לכתוב בשטר חתימת שני עדים . בשלושה השטר חותמים שני עדים . מהשטרות דלעיל ( , , ) נכתב בסדר המיאון ״ואלשנים יחתאגו שני עדים כשרים לא קרובים ולא פסולים והו ביין פי מודעה לרבינו ז״ל״ ( = השניים צריכים שני עדים כשרים, לא קרובים ולא פסולים והדבר ברור על פי הוראת רבינו הרמב״ם ) . חשוב להדגיש את דברי הסיפא, שמשמעם ״והוא ברור בנוסח רבינו ז״ל״, דהיינו נוסח הרמב״ם . כמו כן ניתן לראות שבשטר נכתב בנוסח הסיום ״לזכו ולראיה בעלמא וג׳ והכל״, דהיינו ״ויחתמו העדים כמו בכל שטר״ . חתימת השטר היא ״ויחתמו אלשהוד״ ( = ויחתמו העדים ) . כמעט בכל שטרות המיאון בתימן שמובאים להלן ( סעיף ז ) חות...
אל הספר