176 | נישואי קטנות ושטרי גט מיאון ביהדות תימן ג ) נישואי הממאנת לקרובי בעלה או לכוהן חכמים דנו במעמדה של הקטנה הממאנת לעניין נישואיה בעתיד : ״הממאנת באיש הוא והרמב״ם פסק כמו מותר בקרובותיה והיא מותרת בקרוביו ולא פסלה מן הכהונה״ . המשנה : ״הממאנת אינה מגרשת ממנו ודינה עם בעלה שמאנה בו כדינה עם מי שלא קדשה מעולם, היא מתרת בקרוביו והוא מתר בקרובותיה ולא פסלה מן הכהונה״ . מכאן שיתומה קטנה שמיאנה בבעלה מעמדה אינו כגרושה האסורה לקרוביו ולכוהן, אלא נישואיה נעקרים למפרע ונחשבת כאילו לא נישאה מעולם ויכולה להינשא לקרוביו או לכוהן . בת כוהן קטנה שנישאה על ידי אִימה לישראל ומיאנה בו חוזרת לבית אביה לאכול בתרומה לאחר המיאון . בת כוהן שנישאה על ידי אביה נישואיה דאורייתא, ובעודה ברשות בעלה אינה אוכלת בתרומה, שנאמר ״ובת כהן כי תהיה לאיש זר היא בתרומת הקדשים לא תאכל״ ( ויקרא כב, יב ) . בת ישראל יתומה קטנה שהשיאוה אִימה ואחיה לכוהן אינה אוכלת בתרומה . דעה אחרת מביא ר׳ יוחנן בן גודגדא, המעיד שקטנה יתומה שנישאת לכוהן אוכלת נישאה על ידי אביה – היא אשת איש בתרומה ובעלה יורש אותה אף שטרם נבעלה . גמורה, ומדין...
אל הספר