פרק רביעי : חבלי קליטה בארץ ישראל | 159 בימי הריונה ובימי הנקת הילד היא מוכרחה לעבוד . הנשים ממאנות לחיות חיי משפחה בפחדן ובצדק אולי שכוחות העבודה של בעליהן יפסקו וכל המשפחה תגוע ברעב . . . שירות הנשים התימניות אצל האשכנזים מקוממת את התימני וממררת את חייו . התימני יודע שהוא מוסר את אם ילדיו בעד פת לחם, לבית זרים . האשה המבלה כל היום בבית אשכנזי מקבלת שם כל מיני השפעות . . . חיי המשפחה של התימני משניאים עליו את חייו . . . לדאבננו, יצאו במשך השנה ( תרע״ג ) כשלושים משפחות וישובו לתימן . בשנים הראשונות לעלייה מתימן חיו העולים במחנות עולים ובמעברות ברחבי הארץ . המחלקה לתרבות וקליטה במשרד החינוך הייתה אחראית לטיפול בחינוך ובתרבות, ועובדי המחלקה והמטפלים במחנות העולים החלו בתוכניות חינוך ותרבות אחידות לכל העולים . שלא כבמערכת החינוך הכללית, שבה יש להורים זכות בחירה בין ארבעת הזרמים הפוליטיים החינוכיים, לעולים במחנות לא ניתנה כל אפשרות בחירה עבור ילדיהם, אלא נכפה עליהם ״חינוך אחיד״ . כעבור כמה חודשים החלו גלי מחאה של עולי תימן . הם פנו במכתבים למשרדי הממשלה בטענות על כפייה אנטי דתית, גזיזת פאו...
אל הספר