פרק רביעי : חבלי קליטה בארץ ישראל | 139 ב ) שני בני הזוג קטנים הבעל בן ה- נאבק ברבני בי״ד הרבני בתל אביב, הרוצים להפרידו מאשתו בת ה- , טענתו : אשתי עזבתני וברחה ואני דורש להכריזה כמורדת, אומר הבעל בהתמרמרות . . . הדובר אינו אלא נער בן שתים עשרה שנה, תימני, שאך לפני חודשים מספר הגיע ארצה ב-״מרבד הקסמים״ – האשה טרם מלאו לה תשע שנים . לפני הרבנים עומדת נ״ח בת ה- צנומה וכחושה . . . כולה רוטטת . . . הרבנים שואלים בקול אבהי . . . היש ברצונך לחיות עם בעלך ? ״לא״ עונה היא בקול בכייני . היודעת את איך קוראים לו ? ״לא״ . יותר לא יכלו להציל מפיה, היא אינה יכולה לענות . דודה שבא עמה, מגלה טפח מיסוריה . הוא מספר שדודה אחי אביה, שמת לפני שנישאה הכריחה להינשא בעל כורחה באיומיו עליה . . . וזה היום השלישי שאינה טועמת דבר . כיצד קדשת את אשתך ? שואלים אותו הרבנים, בשלשה דרכים ( לפי המשנה : ״האשה נקנית בשלשה דרכים בכסף, בשטר ובביאה ) . הרבנים פוקדים על הנער במחילה להתפשט ״לא רוסה״ . אם אינך מסכים מאיימים עליו הרבנים נכריז מיד כי אתה קטן ואין הקידושין מחזיקים . הוא עולה לדוכן ונאות להתפשט, הרבנים קובעים כי ...
אל הספר