104 | נישואי קטנות ושטרי גט מיאון ביהדות תימן ואמנם יש שהיו מקדימים את השידוכין של החתן עם הקטינה באמצעות אביה גם בגיל שש ושבע אף שהקידושין והחופה נעשו אחר מספר שנים ויש להניח שרוב המקרים האלה נבעו מן השיקול של הייחוס המשפחתי . לעיתים התנו במעשה השידוכין שמועד הנישואין יידחה עד לגיל המתאים ומפקידים חלק מהמוהר בידי אבי הכלה, וכך לבני הזוג נשמרת הזכות להינשא זה לזה בבוא העת . ויש שנאמר בשידוכין שהבת תמשיך להיות בבית הוריה עד שתגדל וישאלו את פיה . ביהדות תימן לא נהגו לכתוב שטרות שידוכין ולא היה צורך בסיכום דברים בכתב . הווי החיים בתימן היה מגובש ושמרני, וסדרי החיים היו קבועים וסדורים כמעט ללא חריגות . סיכום בעל-פה כמוהו ככתיבת שטר, ותוקפו לא פחת מתוקף שטרות וחוזים הנהוגים בחברה המערבית . כתיבת זיכרון דברים נעשתה לשם רישום מצרכי המזונות לסעודות ימי המשתה וקביעת מועד הנישואין . רצהבי פרסם חמישה שטרות מסוף המאה הי״ט ומראשית המאה הכ׳ . אחד מהם נכתב בצנעא בשנת תרפ״ד, . תוכן השטר הוא פירוט המצרכים הנדרשים לחתונה, כמויות מזון מפורטות, קביעת מועד החתונה ומספר המלווים של הכלה לבית החתן . במקרה של ...
אל הספר