1. במקורות חז״ל

102 | נישואי קטנות ושטרי גט מיאון ביהדות תימן דרך אחרת להתקשרות בני הזוג היא יוזמה של אחד ההורים האומר לשדכן ליצור קשר עם הורי הצד השני כדי להשיא את בנם או בִּתם . האישה היא החייבת להקפיד 0 יותר בכללי הצניעות, כפי שנהגה החברה המקראית הפטריארכלית . המקורות הבבליים נטו לחייב שידוך תמיד . שמואל אומר : ״המקדש בלא שידוכים – ורב, ראש ישיבת סורא, כותב : ״מנגיד מאן דמקדש בביאה לוקה ותופסין קידושין״ בשוקא ומאן דמקדש בלא שידוכין״ [ = מלקה מי שמקדש בביאה ומי שמקדש בשוק התנהגות של התקשרות בין בני הזוג ללא פיקוח בעלי ומי שמקדש בלי שידוכין ] . הסמכות במשפחה לא נראתה בעין יפה בחברה הבבלית . כך קבע ר׳ אחא בר איקא בעניין קטנה שהתקדשה שלא לדעת אביה – חייבת בגט ובמיאון, משום שבגט היא חייבת רק אם קדם לקידושיה שידוך, כלומר הצדדים גילו דעתם בקידושין, אך ללא שידוך אין מעשה קטנה כלום בחיי אביה . השידוך אופייני לזוגות הממשיכים דרכם במשק הבית המשפחתי, בדרך כלל של משפחת האב . את הקטנים שידכו הן בארץ ישראל הן בבבל . אמירת השידוכין אינה יוצרת זיקת קידושין אלא הצהרת כוונות בלבד, זכות ראשונה העומדת לרשות בני הזוג לה...  אל הספר
הוצאת אוניברסיטת בר אילן