2. הבת הכפרית

96 | נישואי קטנות ושטרי גט מיאון ביהדות תימן כותב בספרו שהיהודייה בכפר לובשת לבוש צנוע שאינו משאיר טפח גלוי פרט ביטחונה האישי תרם לנועזות בהליכותיה, בשירה ובריקוד לאזור הפנים שהיה גלוי . הפתיחות שיפרה את מעמדן של בנות הכפר בשמחות ובאירועים משפחתיים בכפר . במשפחה ובקרב הקהילה היהודית . בין הבנות היהודיות למוסלמיות התפתחו חברויות בשל סדר יומן הדומה ופגישותיהן התכופות . יש שנשות הכפר נטלו את עול פרנסת המשפחה עליהן ואף הצליחו בכך יותר מבעליהן . כך עולה משאלה שנשאל המהרי״ץ : שאל השואל באיש שנשא אשה ונעשית חנונית . . . במלאכת השכר . . . ובעלה יושב ואוכל שוקט על שמריו, אין מלאכה בידו . . . רק אומר לה ׳כל מה שאת עושה עשוי׳ . וברוב הימים הרויחה ובנתה בית ופרעה חובותיו . בשל היעדרותם של הבעלים נאלצו הנשים הכפריות להתמודד עם בעיות שונות ולעיתים ייצגו את ענייני המשפחה מול גופים חיצוניים, בהם רשויות השלטון המקומי . הן למדו לטעון ולדרוש את המגיע למשפחתן . מעמד נשות הכפר בחברה ובמשפחה מוערך בשל הסיוע בעול פרנסת המשפחה ובטיפול בפתרונות מול הקהילה או הממסד המוסלמי . גזאל, צעירה מכפר אלעודין שבמחוז בעדא...  אל הספר
הוצאת אוניברסיטת בר אילן