2. קידושי יתומה קטנה על ידי עצמה

32 | נישואי קטנות ושטרי גט מיאון ביהדות תימן מקודשת שלא לדעת אביה . רבי אליעזר ידע בוודאי שקידושיה תופסים מדרבנן אם נעשו ׳לדעתה׳, ובתשובתה לרבי אליעזר הביעה את רצונה להתקדש לו . הרמב״ם פסק : ״גדול שקדש את הקטנה היתומה בודקין את יפי דעתה אם מכרת ומבחנת עסקי הנשואין והקדושין – צריכה למאן ואם לאו אינה מקדשת למאון ואינה לדעת הרמב״ם, קטנה יתומה יכולה לקבל כסף או שטר קידושיה, ויהיוצריכה למאן״ . אלה בתוקף מדרבנן בתנאי שהגיעה לכלל הבחנה והכרה בעסקי קידושיה . גישה אחרת עולה מדברי הרמב״ן : כל שנתקדשה ע״י עצמה, כלומר שקיבלה מאחר, צריכה מיאון וזהו שאמר רבי חנינא בן אנטיגנוס כל שאינה יכולה לשמור קידושיה אינה צריכה למאן, שנראה שהיא מקבלת אותן, אבל קידשוה אמה ואחיה אינו כלום שלא מצינו שליחות לקטן וזהו ששנינו כל שהשיאתה אמה ואחיה ולא קתני שקידשתה . הרמב״ן מדייק מלשון המשנה ומסיק שהקטנה היא שמקבלת את הכסף או את שטר קידושיה . אם היא יודעת לשומרם כראוי – היא מקודשת . אבל אם אִימה או אחיה קיבלו עבורה את הכסף או את שטר קידושיה – אינה מקודשת, שאין הקטנה יכולה למנות שליח מטעמה . רק לאחר שהקטנה נתקדשה על ידי ...  אל הספר
הוצאת אוניברסיטת בר אילן