חינוך והכשרה

201 פרק ה : התגבשות התודעה הציונית הדתית צבי צמרת טען, כי המנגנון פעל מתוך שאיפה אותנטית להפוך את העולים למודרניים בהתאם לאידאל של "אדם יהודי חדש" . לדידו לא הייתה פרוגרמה אנטי-דתית מכוונת 271 לעומת זאת טען אליעזר דון-יחיא : "גם אם נקבל את ההנחה שהתנהגותםמראש . של עובדי המחנות נבעה מאידאולוגיה של אינטגרציה חברתית ובניין הלאום יש מקום לשאול אם התנהגות זו, שפגעה קשות ברגשות העולים, אכן נעשתה בתום לב ושיקפה חוסר רגישות שמקורו באי-ידיעה ובאי-הבנה של עולמם התרבותי [ . . . ] לא מתקבל על הדעת לייחס את כל מה שאירע במחנות לגישה תמימה או שטחית של העוסקים בקליטה . קשה להסביר בדרך זו תופעות כגון חילול שבת והסתה לחלל שבת או הפרעות לתפילה, וודאי שאין בכך כדי לתרץ פעולה שיטתית ומאורגנת נגד לימוד 272 תורה בכל המחנות, ובכללם אלה שהיו מאוכלסים ביוצאי אירופה" . ( ב ) חינוך בזרם העובדים . בעיניים ציוניות דתיות החינוך שהתגבש מייד עם קום המדינה הוא אחד המבטאים העוצמתיים ביותר של החילון בגרעינו האידאולוגי הקשה, דהיינו הקומוניזם . השלטון של תנועת העבודה, שדאג להפיץ ככל האפשר את זרם העובדים על חשבון החינוך הכל...  אל הספר